ראשי ערים, גזברים, מנכ"לים – זה לא משנה כמה אתם בכירים ברשות המקומית, כשמגיעה ביקורת של היחידה לחיוב אישי במשרד הפנים – כל המערכת נלחצת – וגם אתם.

כי זה לא שאתם בעלי מקצוע לא טובים, אבל כשמתחילים לחפור באיזה נושא, תמיד, תמיד תמיד אפשר למצוא מה עשיתם לא בסדר לפני 5 או 10 שנים. ובסוף – הרי זה עלול להגיע לחיוב אישי ואתם תשארו עם זה לבד.

בנוסף, יצוין כי לאחרונה, היחידה לחיוב אישי של משרד הפנים החלה לפעול אף ללא מינוי מקדים של רואי חשבון המבצעים ביקורת משלימה, כשהטריגר יכול להיות גם פרסום של דו"ח מבקר המדינה, או הערות מיוחדות בדו"חות השנתיים שמכינים רואי החשבון מטעם משרד הפנים.

יודגש שכבר במעמד הביקורת המקדמית, מרבית המבוקרים מתקשים להשיב לשאלות המבקרים בצורה מסודרת, תוך צרוף המסמכים הרלוונטיים שיכולים לנקות אותם מאחריות, לרבות: התכתבויות, הסתמכות על יועץ משפטי, אישורים שהתקבלו, פירוט האילוצים שהיו והתועלת במעשים שנעשו, כמו גם אישורים מאוחרים ואישורים שהתקבלו בדיעבד. ולכן, במטרה למנוע את הצורך להגיע לשימוע בפני הוועדה לחיוב אישי, ולעצור את ההליך כבר בשלבים מוקדמים יותר, חשוב מאוד לדאוג כבר בשלב המוקדם של ההליך, לליווי משפטי מקצועי, על ידי עורך דין בעל ניסיון בתחום.

מהו הליך חיוב אישי?
הליך החיוב האישי הוא ייחודיי אך ורק לנושאי משרה (בכירים ונבחרים) ברשויות המקומיות כולל יועצים משפטיים וחשבים מלווים, הממונים על ידי משרד הפנים ואינם משמשים כחלק אורגני מהרשות המקומית.

ההליך מתבסס על פקודת העיריות ולכן טענות המועלות כנגד קיום הליך כזה, אינן רלוונטיות, ואל מול הוועדה לחיוב אישי יש להתמקד בעניינים העובדתיים, בהנחיות של משרד הפנים ובתקדימים של הוועדה.

בוועדה לחיוב אישי ניתן להעלות טענות כנגד נושא משרה כאשר הוא פעל, לכאורה, בניגוד לדין (להוראות פקודת העיריות והנחיות משרד הפנים השונות).

חשוב לדעת שבעבר דובר רק על פעולה אקטיבית של ביצוע הוצאות בניגוד לדין, אולם במשך השנים השתכללה הפרקטיקה גם לאי מניעת ביצוע הוצאות כאלו, אי עמידה בייעדי תקציב ומתן הנחות לא חוקיות.

בעבודתי נתקלתי גם במקרים בהם נטען כנגד נושא משרה שחל עליו חיוב אישי גם כאשר אותן הוצאות או פעולות לא פגעו ברשות המקומית, ולעיתים אף הטיבו עימה, או כאשר לא היו שום הוצאות בפועל.

מהם השלבים המקדמיים לשימוע בנושא חיוב אישי?
הביקורת מתחילה בדרך כלל בפנייה של רואה חשבון שמונה מטעם משרד הפנים לביצוע ביקורת עומק ברשות המקומית.

הנושאים, אותם מגיע רואה החשבון לבקר, נגזרים מהערת ביקורת של רואה החשבון שערך את הדו"ח השנתי, מדו"ח מבקר המדינה, או מדוחות ביקורת של מבקר הרשות. לעיתים רואה החשבון נשלח לבדוק את הרשות בעקבות תלונה של חברי אופוזיציה, ואז הבדיקה מתמקדת בתחילה רק בנושא אחד.

רואה חשבון המבקר מגיע לרשות, נפגש עם נושאי המשרה ברשות ומתחיל לבקש חומרים: פרוטוקולים, חשבונות, היתרים ואישורים. לאחר שנושאי הבדיקה מתחילים להתגבש, כל אחד מהנוגעים בדבר, וללא קשר לאחריותו, מקבל פניה, לכאורה תמימה, מרואה החשבון, ובה הוא מתבקש להעביר את כל המסמכים שבידיו כדי לסייע לברר את הנושא (השלב הזה מכונה "פניה לפי סעיף 3 לנוהל החיוב האישי").

כאמור, כבר בשלב הזה מומלץ מאוד שלא לענות לשאלות הביקורת, ללא התייעצות עם עורך דין בעל ניסיון ומומחיות בתחום, ובוודאי שלא להסכים לכך שתינתן תשובה מרוכזת אחת, בשם כל  עובדי המועצה ונבחרי המועצה שצוות הביקורת פנה אליהם.

חשוב לשים לב שמדובר על חיוב אישי שכשמו כן הוא, חיוב לכל אחד, באופן אישי, במידה והוא יימצא אחראי.

לאחר שלב הבירורים הראשוני, הוועדה, (המורכבת מאנשי משרד הפנים וגורמים חיצוניים שמונו על ידי משרד הפנים), מחליטה למי לשלוח פניה על פי סעיף 4 לנוהל החיוב האישי. בשלב זה כבר נכתבת גם טיוטת דו"ח חיוב אישי, ונקבעים מי הם הגורמים שלכאורה יש להטיל עליהם חיוב אישי בשל סיבות אלו ואחרות. מי שבשלב הזה לא מצליח לשכנע את חברי הוועדה שאין מקום להמשיך בבדיקה לגביו, יוזמן לשימוע בפני הוועדה לחיוב אישי.

כלומר: ככל שהמבוקרים ינוקו מאחריות בשלב מוקדם יותר, כך ייטב עבורם, ומבחינת המבוקרים עדיף לסיים את ההליך מהר ככל האפשר, כיון שהוא עלול להתארך על פני שנים ולהקשות ולהכביד מאוד על תפקודם היומיומי.

בנוסף, עצירת התהליך כבר בשלב המקדמי, תמנע את פרסומו ברשת ובאמצעי התקשורת, ואם ההליך נעצר לאחר שנכתבה טיוטת דו"ח אך בטרם השימוע, אזי לכל היותר יוזכרו נושאי הבדיקה, אך הטענות וההחלטות לא יפורטו ולא ינותחו בפומבי.

לפרטים נוספים ולקבלת סיוע בייצוג בנושא חיוב אישי
השאירו לי כאן את פרטיכם או התקשרו אלי לטלפון: 053-7773025