עפ"י סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, קיימות נסיבות בהן ניתן לגבות את חובות החברה מבעל השליטה בה. נסיבות אלו קבועות בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה, ופעולה זו, הנקראת "הרמת מסך", נועדה להקל על רשויות מקומיות אשר נתקלות בקשיים לגבות חובות ארנונה מחברות פרטיות שמפסיקות את פעילותן. 

זו לשונו של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים:
"8(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים; בסעיף זה –
 "חוב ארנונה סופי" – חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין (בסעיף זה – הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד;

מי מוגדר כ"בעל שליטה"? 

עפ"י סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים בעל שליטה מוגדר כ- "מי שהוא, לבדו או יחד עם קרובו, מחזיק לפחות בעשרים וחמישה אחוזים בזכות מהזכויות המנויות בהגדרת "בעל שליטה" בסעיף 32(9)(א)".
באילו תנאים ניתן לגבות חובות ארנונה מבעלי שליטה בחברה פרטית?
עפ"י חוק ההסדרים ופקודת מס הכנסה חייבים להתקיים לשם כך כל התנאים הבאים:
א. הנכס אינו משמש למגורים 
ב. מדובר בחוב ארנונה סופי (חלוט)
ג.  החברה לא פרעה את החוב  
ד. החברה הפסיקה את פעילותה 
ה. הנתבע הוא אכן בעל שליטה בחברה 
ו.  הנתבע קיבל לידיו את נכסי החברה ללא תמורה או בתמורה חלקית

על מי חלה חובת ההוכחה של תנאים אלו?

הוכחת התקיימות חמשת התנאים הראשונים חלה על הרשות המקומית. ואילו לגבי התנאי השישי – אם בעל השליטה מעוניין להתגונן בפני תביעה לגביית חוב שכזה, הוא חייב להוכיח שהתנאי אינו מתקיים, כלומר שהוא לא קיבל לידיו את נכסי החברה ללא תשלום, או תמורת תשלום חלקי הנמוך משווים האמיתי של הנכסים.

חשוב לציין כי הרשות מקומית אינה צריכה להוכיח כוונת מרמה של בעל השליטה בחברה בהברחת הנכסים או חוסר תום-לב מצידו. לצורך העניין, די בכך שהיו בידי החברה נכסים, ולצורך כיסוי חובות החברה לבעל השליטה בה, הוא קיבל את הנכסים לידיו בתשלום מופחת או, גרוע מכך, ללא תשלום.

מה ניתן לעשות כנגד תביעה כספית לתשלום חוב של חברה שנסגרה?

הדרך לפעול כנגד הדרישה לגביית החובות מבעל השליטה היא על ידי התכחשות לקיום התנאים שמאפשרים לבצע הרמת מסך, תוך הצגת מסמכים התומכים בכך. 
כלומר, על בעל השליטה להוכיח שבעת סגירת החברה לא היו לה נכסים, שנכסי החברה לא הוברחו לגורמים אחרים, ואף שגם לו עצמו נגרמו הפסדים רבים בשל פעילות החברה, ושהחברה נותרה חייבת לו כספים, בדיוק כמו שהיא חייבת לרשות המקומית. 
בעניין זה חשוב לדעת כי הרשויות לא תמיד משתכנעות בקלות ממסמכים שכאלו, וחלקן טוענות כי גם אם נגרמו לחברה הפסדים, הרי שאם שולמו כספים לספקים אחרים, אך לא לרשות המקומית, יש בכך כדי להוכיח העדפת נושים שאסורה עפ"י החוק, או התנהלות בחוסר תום לב.
עוד חשוב לדעת כי אם בעל השליטה מגיב לדרישות התשלום, וטוען שאינו חב את חובות הארנונה של החברה, אסור לרשות המקומית להטיל עליו עיקולים והליכי גביה מנהלית. כלומר, אם קיבלתם דרישת תשלום מהרשות המקומית, אסור להתעלם ממנה וכדאי להגיב אליה כמה שיותר מהר.

מסקנות מתיקים שמשרדנו ניהל כנגד תביעות להרמת מסך

1. לא ניתן להגיש תביעה כנגד בעלי מניות ובמקביל להטיל עיקול מנהלי , וזהו הליך שבתי המשפט אסרו לקיים משתי סיבות:
   1. על הרשות מקומית לבחור במסלול פעולה אחד בלבד והיא אינה רשאית לפעול במקביל בשני מישורים במקביל – האחד להגיש תביעה כספית באמצעות בית המשפט והשני – הליכי גביה מינהליים.
   2. אין לבצע הליכי גביה מינהליים כל עוד בעל השליטה טוען שלא ניתן לבצע הרמת מסך, שכן יש להוכיח תחילה את העילות להרמת מסך, והליכי הגביה המינהליים אינם מאפשרים בחינה לעומק של העובדות. לכן, במקרים של חיובי בעלי שליטה, דרך המלך היא באמצעות הגשת תביעה כספית אזרחית לבית המשפט, שם יתבררו כל העובדות והטענות.

2. לא ניתן לחייב מי שאינו מחזיק לפחות 25% ממניות החברה החייבת. יחד עם זאת –  עובדה זו אינה מונעת מהרשויות המקומיות להגיש תביעה גם כנגד משקיעים שכאלו, בתקווה שאולי משיקולים של עלות מול תועלת (על תשלום שכ"ט לעו"ד), אותם גורמים יעדיפו לשלם סכום כלשהו לקופת הרשות, ולסיים את העניין.
3. ניתן לתבוע מנהל שכיר בדין הרמת מסך, רק אם התביעה הצליחה לשכנע שאותו מנהל עבד ללא שכר (כך שזו למעשה הייתה השקעתו בעסק), וכי היה צפוי לקבל תשלום מהרווחים.
4. הרמת מסך כפולה היא תהליך שספק אם ניתן לעשותו ללא הוכחה של כוונת מרמה, או תכנון מס בחוסר תום לב מראש.
5. כאשר רשות מקומית מתמהמהת בהפעלת אמצעים לגביית החוב, הרי שהיא צפויה להפסיד חלק ניכר מהחוב, ובוודאי שלא תזכה לריבית פיגורים.
6. חשוב מאוד להקפיד לדווח מיידית לרשות המקומית על הפסקת פעילות / נכס ריק  / העברת הנכס לידי בעל הנכס, בכדי לפחות להימנע מתשלום ארנונה כאשר העסק כבר אינו פעיל, והוחזר לבעליו. כמו כן – לא פחות חשוב לתעד הכול במסמכים מתאימים.
7. גם כעבור מספר שנים, באם קיים חוב לחברה שהיתה בעבר בבעלותך, עדיין קיים החשש שהרשות המקומית תנסה להרים מסך מבעלי השליטה, וזאת עד לתקופה של 7 שנים מהפסקת פעילות החברה.